כתבה מפורטל תיירות

רוצה פרטים נוספים?
מלא את פרטייך ואחד מנציגנו יחזור אלייך בהקדם.
תיירות הקראוונים בישראל – כמו עליסה בארץ הפלאות

בתקופה שבה יותר ויותר אנשים מתגאים במטראז' הגדול של ביתם וצריכים יותר ויותר מקומות אחסון בבית קצת קשה להבין איך אפשר להסתדר עם 8 מ"ר. להסתדר ושלא יחסר דבר. צריך להסתגל למימדים החדשים. המיטה הזוגית תופסת כמעט חצי מן הקרוון הנגרר של אביה. והיא מעוטרת בסלסולי נגרות בהזמנה אישית. בשירותים יש מקום לשירותים כימיים וכיור רופא שיניים קטן. ממול מקרר וארון אחסון שמעליו סידרה לעצמה פינת איפור ובמרחב שנשאר, ממוקם שולחן האוכל עם שתי כורסאות וארון מטבח קטן מימדים. את החלונות בפינת האוכל הזוגית קישטה בווילונות תחרה ואפילו בשעון קיר מיניאטורי. זהו!
כי מה צריך הבנאדם בסך הכול? גג מעל הראש, מיטה לישון בה, כוס יין ו- אהבה!
מאת: ענת רסקין

"אני מרגישה כמו עליסה בארץ הפלאות".. "אני חוזרת לילדות שלי. גרה בבית בובות. פה אני מתכופפת וצריכה להנמיך קומה ופה אני גדולה. וזה ממש לא מפריע – הכול באהבה". כי לאביה ויוסי חריש, קרווניסטים, חשוב יותר מכול האוויר, השמש והים.

זה התחיל מחלום שהתגשם לנו. טיול קרוון באירופה. החלטנו לצאת לגיבוש משפחתי ולממש את החלום הישן. תוך כדי ברורים באינטרנט על עולם הקרוונים גילינו עולם ומלואו כאן בישראל ואפילו בעירנו ערד.

ויויאן וגבי גריס מערד גם הם אוהבים לטייל. רק תגידו להם והם מוכנים עם תיק וקרוון שסידרו לפי הרשימה המאורגנת שלהם. "לפני 15 שנה לא היינו צריכים מקלחת ושירותים אבל אנחנו מתבגרים והחלטנו לעבור מאוהל לקרוון. קרוון גם יותר נוח לטיול עם ילדים". לשאלה מה הכי כיף בטיול עם קרוון? עונה ויויאן: "החופש! איפה שאת רוצה- את עומדת. את עם הדברים הפרטיים שלך והמיטה שלך".

אין ספק שהעשור האחרון הוא עשור תיירות הצימרים בישראל. 'ללכת לצימר' הפך להיות שם דבר, אפילו יותר מללכת לבית מלון. בעוד באירופה, משם יובא מושג ה 'צימר', מדובר בחדר ספרטני לאירוח עוברי אורח המטיילים בדרכים בצנעה הרי שבישראל השהייה בצימר הפכה לעיקר וכל צימר מתהדר בצביון מיוחד ובעיצוב אקסקלוסיבי בכדי למשוך אליו את האורחים המשלמים עבור זה ממיטב כספם.

2.5 מיליון חברים בעמותה לקרוונים באירופה (FICC) בה חבר גם המועדון הישראלי לקמפינג וקרוונים. למפגש הקרוונים השנתי, 'הראלי' כפי שהוא נקרא, הנערך בכל פעם במדינה אחרת באירופה מגיעים כ-3000 קרווניסטים החונים ביחד ומבלים ביחד. מסבירים בגאווה שמואל ושולה ניסנבאום מחיפה, האוהבים לייצג את ישראל במקומות אלו ולהתרגש עם היהודים במקום.

בישראל לא רבים מודעים לתיירות הקרוונים. לכן הצטרפתי למפגש מועדון הקרוונים שנערך במרץ בחוף דור בכדי לשמוע מהמשוגעים לדבר מה זה אומר להיות קרווניסט? ולמה הם בחרו בצורת הנופש הזו?

המועדון הישראלי לקמפינג וקרוונים
העמותה הישראלית שקמה ב-1965 מנתה כ- 2000 חברים, מרביתם קמפרים. כיום חברים בה כ-75 קרווניסטים החפצים לצרף אליהם חברים חדשים. שמואל שהיה גזבר המועדון ומוותיקי המועדון מסביר כי פעם מרכז המועדון היה בנהרייה והיו בו שתי קבוצות. אחת של בעלי קרוונים ושנייה של בעלי הקמפינגים ברחבי הארץ. "בשלב מסוים נתנו לבעלי הקמפינג אשור לבנות צימרים אבל בהסכם עם מ. התיירות הם היו צריכים להשאיר 50% מהשטח לאנשים עם ציוד עצמי. תופעת הצימרים הרסה את תופעת הקמפינג וגם אנשים התעייפו מאוהלים".

במתחם חוף דור, יום חמישי, כבר חנו 10 קרוונים במעגל. הצללות ומחצלות נמתחו ויצרו מרפסות בהן ישבו בנחת, למרות הקרירות, קבוצות, קבוצות של נופשים. אחרים ישנו את שנת הצהריים שלהם או ראו טלוויזיה. מגוון הקרוונים היה רב. מטרנזיט שגגו נפתח ומתרומם למיטה זוגית ועד מוטורהום בגימור פנימי מהודר עם מקלחת וכורסאות תא נהג המסתובבות לפינת האוכל. בילהה מואס: "המוטורהום הוא גם המכונית הפרטית שלנו כך שרצינו שיהיה קרוון אבל שלא ימשוך תשומת לב מבחוץ".

טרנזיט פיאט הוסב לקרוון כשהמיטה הזוגית נבנתה מתחת לגג ועולים אליה בסולם ומשאית המרצדס של מכבי האש עברה הסבה ליחידת דיור מתניידת. קרוונים נגררים קטנים וגדולים ולצידם מוטורהום. הקרווניסטים מתחלקים לחסידים של קרוונים נגררים או חסידי מוטורהום וכל אחד יכול לספר על היתרונות של הקרוון שלו בלהיטות רבה. בשבת, אמרו לנו, יגיע קרון הקרוון הגדול שיש בו אפילו סלון עם כורסאות.

התכנון היה לספר ספורים, לטייל בשמורת הבונים הפורחת ובכפר האומנים עין הוד בהדרכת אברהם בורבין, רופא, קרווניסט ומדריך הטיולים של המועדון, לחגוג מסיבת תחפושות לכבוד חג הפורים ואף לערוך בחירות לוועד המועדון. סופ"ש של כיף אביבי לחוף הים.

בלילה ירד גשם זלעפות ורעמים התגלגלו והתפוצצו בכבדות מעל החוף. אוושת גלי הים המרגיעה שהייתה כל הזמן ברקע התחלפה בגלים המתנפצים לסלעי הכורכר. בחדרי הקרוונים לא התרגשו מכך ולא התקפלו הביתה. למחרת השמש זרחה מעל השלוליות ופרחי החרציות בחגיגה אביבית צהובה, מאירת עיניים, שהצדיקה את ההשארות בשטח.

הדילמה – קרוון או בית מלון? איפה החופש האמיתי?

– זה לא יותר כיף ללכת לצימר או בית מלון ולזכות ב 'חופש אמיתי', בלי בישולים, בלי ניקיונות..? 
אביה חריש: "הייתי בבתי מלון הכי טובים בעולם, פוצצנו כסף על מלונות הכי יוקרתיים ותמיד אני חוזרת לזה באהבה. פשוט כיף. את פשוט מרגישה שזו את. הפשטות של החיים עם הנוחות. מקסימום נוחות. יש מקרר, מזגן.. אני לא נזרקת בג'בלאות. הולכים למקומות מסודרים ותמיד יש מים וחשמל".

ויויאן גריס: "אנחנו מבלים גם בבתי מלון. סדינים מסטן וג'קוזי יש לי בבית. לא חסר לי את זה כדי ללכת לצימרים".
רוב חברי המועדון בני 60+ , פנסיונרים, 'מסודרים בחיים' הבאים מכל רחבי הארץ: מאילת, עין יהב, ערד, קריית גת, אלאור רמת הגולן, חיפה, הקריות, תל אביב, הרצליה..

הייתה תקופה שהקרוון עמד בחניה בבית, מספרים גיורא ושוש חן מקרית גת. הילדים גדלו וכדרכם של בני נוער לא רצו יותר להצטרף לטיולים המשפחתיים. אבל גיורא ושוש לא ויתרו בקלות. את הקרוון הישן העבירו לילדים שגדלו והפכו בינתיים בעצמם להורים, קנו מוטור-קרוון נגרר חדש ועכשיו הם יוצאים עם הנכדים לטיולים. ויויאן וגבי נהגו לטייל באופן פרטי עם עוד שתי משפחות מערד, " בהתחלה היה לנו קרוון מתקפל קטן וכל פעם שדרגנו".

כי בסופו של דבר, כולם מסכימים, שהכי כייף בטיולים עם קרוונים זה: "האנשים והטיולים בארץ".
"זה חופש משותף, זו דרך חיים, קשר חברתי של כל הקרווניסטים" אומר גיורא שכבר שנתיים מכהן כיו"ר מועדון הקרוונים של ישראל. שוש אשתו: "אני לא מבשלת אני מביאה אוכל מבושל ומוקפא מהבית ופה רק מחממת. ביום שישי אנחנו עושים ארוחה משותפת גדולה כל אחד מביא שולחן ואוכל ואוכלים ביחד".

ויויאן: "המועדון הפך להיות מועדון חברתי. ישנו הגרעין הקשה שיוצא לכל טיול ויש כאלו שמצטרפים לפי הנוחות שלהם. כל מפגש הוא שמחה. אנחנו משלבים בכל מפגש גם טיולי ג'יפים או טיולים רגליים ויש גם מסיבות בחגים והופעות אומנים. יש לנו סמלים ודגלים (כאומנית עזרה ויויאן בעיצוב סמל המועדון) וגם אתר אינטרנט של המועדון בו יש סיפורי חברים, מידע, צילומים ופורום חברים. נוצרו קשרים חברתיים ונפגשים גם בחתונות ואירועים משפחתיים".

– בגלל הספונטניות והקבוצתיות האינטנסיבית צריך להיות טיפוסים מיוחדים לבילוי החברתי הזה? 
ויויאן וגבי: "'זה נכון. היו גם תקופות מתוחות בקבוצה וזה הפריע לנו. לשמחתנו זה נפתר בשיחות". גבי: "אני טיפוס שמתחבר ויודע גם להתעלם 'לא רואה, לא שומע'.. גיורא: "קרווניסט צריך להיות איש חברה, איש קבוצה למרות שיש גם סוליסטים שתופסים פינה". שמואל ושולה נזכרים בנוסטלגיה במפגשים עם שכנים קרווניסטים בחניונים באירופה ובחילופי המתנות ביניהם. "זה כל הכיף".

אפשר להבין את ההתלהבות מהחברותא והביחד. מי שאוהב את המגע האישי עם האנשים והתרבות במדינה שבה הוא מבקר, ייהנה יותר מטיול קרוון ושינה בחניון הבינלאומי. אלא שלקרוון יש גם את הצד התפעולי, הטכני ומי שזה לא קרוב לליבו או לא מוכן להתעסקות הזו, לא ימצא את מקומו בסוג נופש שכזה.

בכל זאת יש צורך להתמקם ולהקים את המאהל גם אם זה קרוון. למקם ולאזן את הקרוון, להתחבר למים וחשמל, לרוקן את מיכלי המים האפורים (מי הכיור מהמטבח והמקלחת) והמים השחורים (מהשירותים) ואף לפתוח את גגון המרפסת. למרות שיש מקלחת בתוך הקרוון נהוג להתרחץ בחניונים במקלחות הציבוריות ולהשתמש בשירותים הציבוריים של החניון.
מעבר לכך, לפי השיחות של הגברים, יש הרבה התעסקות עם הדברים הטכניים והשפצורים של הקרוון. אחד התקין על הגלגלים מנועים סולארים לחניה אוטומטית, אחר הוסיף מזגן או ארון, ושלישי התקין בחוץ מתקן אכסון שיחסוך מקום בפנים. תמיד יש במה לעסוק.

– חשוב שבעל קרוון יהיה בעל 'ידיים טובות'? 
"כן, אבל לא הכרחי. גם עוזרים אחד לשני בשעת צורך". "בד"כ הגברים עובדים והנשים יושבות ומדברות ומידי פעם הן מפנות את הראש ושואלות 'למה אתה לא עושה ככה וככה' ", מסתבר שיש דברים שלא משתנים גם אם מדובר בחופשה.

– לאן מטיילים בישראל עם קרוונים? 
ברוח השיר שאומר- לאותם מקומות שהיינו אבל עוד פעם ולאט.

גיורא: "בד"כ מתארחים בפארקים וגנים לאומיים של רשות שמורות הטבע. בעקבות תוכנית לאומית לתרבות הפנאי והנופש בישראל שהממשלה תקצבה בכ-50 מיליון שקל, רט"ג יהפכו את פארק אשכול בדרום לפארק קרוונים לדוגמא שיכלול: משטחי חנייה עם חיבורים מוסדרים למים, חשמל וביוב. "יש רצון טוב אבל זה לוקח הרבה זמן.."

פארקים נוספים שאוהבים לבלות בהם נמצאים במעיין חרוד, פארק הירדן, חורשת טל, "ויש עשרות מקומות אחרים שאנחנו מתקשרים אליהם לפני שאנחנו באים או שעושים סיור מוקדם לראות אם מתאים לנו. אנחנו מביאים את קופסת החשמל שלנו ומתארגנים במקום. לפעמים אפילו מקבלים מקום רק בשבילנו. יש לנו גם כמה אתרים שהתמסדנו איתם כמו: קבוץ רביבים, קבוץ צאלים בנגב המערבי וחמי עין גדי".

כדוגמא לשיתוף הפעולה לו הם זוכים הם מציינים את חוף גופרה במזרח הכנרת שהכין חשמל, מים וחנייה ל-8 קרוונים מאידך בחניון מצדה מערב מעדיפים לדבריהם את בני הנוער ועד כה דחו את בקשותיהם לחניה במקום. בחיפה בנו בחניון של אחד החופים רחבת ריקודים ואמרו להם 'תלכו לחפש מקום אחר'. את חוף דור הם הכי פחות אוהבים: "כי הם מזלזלים ובעונה מלוכלך שם וצפוף מקייטנות". מעבר לכך הם זוכרים להם את העובדה כי במלחמת לבנון קרווניסטים שברחו מהצפון ורצו לשהות בחוף דור התבקשו לשלם למושב. "בסוף התארחנו בגבעת אולגה שם העירייה הביאה עוקב מים ושירותים כימיים חינם אין כסף".

ההבדל בתרבות הפנאי בין אירופה וישראל
שמואל: "אני מקבל משגרירים מכתבים ששואלים איפה קרווניסטים יכולים להתארח בישראל. אין לנו תשובה בשבילם. בגרמניה כל אדם שני יש לו קרוון גם באיטליה. ליד הערים יש מגרש חנייה לקרוונים. הקמפינג באירופה זה קלאסה אחרת והם מדורגים לפי כוכבים. שם זה מאד מקובל".

תרבות הפנאי האירופאית מתבטאת בהתחשבות של הקרווניסטים שלא מפריעים האחד לשני. הבעיה היא עם המטייל הישראלי המצוי – כמו המטיילים שבנו את האוהל שלהם מטר מהקרוון כי 'הקרוון עושה לנו צל' או אחרים ששמים מוזיקה בקול רם וכשמעירים להם התשובה היא: 'גברת לכי לבית מלון'. "יש גם כאלו שכועסים עלינו שאנחנו 'תופסים להם את כל החוף' ".

הבדל נוסף בין אירופה לישראל מתבטא בחוקי מחזור ברורים ומקומות מוסדרים לשפיכת מים שחורים ואפורים אפילו באזורי המנוחה באוטוסטראדות. בארץ אין חוקים כאלו החלים על הקרוונים ואין מקומות מוסדרים. "במקרה הטוב אנחנו שופכים בביוב או בשירותים. כיום יש חומרים מיוחדים וטובים הידידותיים לסביבה. במקום שיהיה מקום מרכזי כל אחד אוסף את המים במכולה שלו".

קרוונים זה עסק יקר
ויויאן: "חברי המועדון הם אנשים בעלי יכולת. קרוונים זה עסק יקר. יש אנשים שמייבאים ביבוא אישי, אחרים בונים לבד. קרוון יכול לעלות מ- 40,000 ₪ לקרוון ישן ועד 600,000 ₪ . יש אצלנו חבר מועדון שיש לו קרוון בארץ ואחד שעומד בחו"ל לטיולים באירופה. אלו אנשים שמשוגעים לדבר".
עלויות נוספות: בטוח 250 ₪ לשנה ו-70 ₪ לטסט שנתי.

גיורא: "המודעות בארץ גדלה מאד לנושא הקרוונים. הבעיה היא שקרוון באירופה עולה 15,000 יורו – בערך שתי משכורות ובארץ אותו קרוון מגיע ל- 170,000 ₪ ומוטורהום יגיע ל- 600,000 ₪. לאחרונה יש 3-4 יצרני קרוונים בארץ (חיפה, יפו, בגליל) עד לפני 4 שנים היה צריך לייבא קרוונים מחו"ל או לקנות שאסי ולבנות לבד. כיום אנשים מוכנים לחכות 4 חודשים שייצרו להם קרוון. יש היום גם שתי חברות שמשכירות קרוונים. לאחרונה הצטרפו למועדון כמה בעלי קרוונים חדשים. הבעיה השנייה היא – למצוא מקום להעמיד עשרות קרוונים. יותר מ-30 קרוונים זו בעיה".

אם מדברים על העמדת קרוונים – ליד מושב דור ישנה גם שכונת קרוונים. תמורת השכרת חלקת קרקע ב-24,000 ₪ לשנה אנשים בעלי קרוונים מתגוררים במקום ומחלקים את זמנם בין חוף הים והבית המסורתי שלהם.

טיפים להתארגנות ומה הכי חשוב לקחת?
גבי: "אני לוקח מה שהיא אומרת".."מינימום דברים לקחת ולדאוג שלא יחסר דבר. יש לנו רשימה. חשוב לא לקחת הרבה בגדים". שולה: "שיטת השכבות עובדת". ויויאן: "'לוקחת את הבגדים הפושטים שלי שאפשר לזרוק בסוף הטיול. זה חוסך גם במשקל. כן לוקחת גם חליפת בגדים אחת טובה וסכין קילוף טובה". הלן: "בחו"ל מקבלים את הקרוון עם הכול אפשר גם לשלם על דברים ולא להביא מהארץ". ויויאן: "גם בארץ יש חניונים שאפשר להפעיל מכונת כביסה".

אז מה היה לנו?
חברים, הכרויות אישיות עם מטיילים, קרבה לטבע, חסכון כספי (אם נוריד את עלויות רכישת הקרוון), גיבוש משפחתי (את זה עוד נבדוק..) והסתפקות במועט.
סוף השבוע בחוף דור הסתיים אך חלק מן הנופשים ראו כי טוב והאריכו את חופשתם ביום נוסף. זה היתרון כשיש קרוון – אפשר להיות גמישים וספונטניים בתכנון החופשה. לא תלויים בדבר ולא משלמים על לילה נוסף. וגם יש את שמיכי שלנו. 

לאתר מועדון הקמפינג והקרוונים בישראל:
http://www.israelcampingclub.com